אני

כמו כל האנשים בעולם, אני כל מיני דברים. אני אמא של גיא, ארז ויואב. אני בת-זוגו של שגב. אני בת של, אחות של, חברה של. אני מאמנת ומדריכת הורים ומתבגרים. אני מגשרת. אני מורה ליוגה, מרצה, סופרת, מתנדבת, ספורטאית, עיתונאית ויועצת שיווקית בעברי. בעיקר אני אני, עושה את הכי טוב שלי ומנסה לשמוח כמה שיותר.  

החיים שלי נחלקים להרבה נקודות של לפני ואחרי: לפני שפגשתי את שגב – ואחרי. לפני שנולדו לנו ילדים – ואחרי. לפני שהתחלתי ללמוד את התיאוריה האדלריאנית – ואחרי. לפני מחר – ואחרי אתמול. לפני שארז אובחן עם אוטיזם – ואחרי. 

ההורות בכלל, ההורות לילד עם צרכים מיוחדים בפרט, בשילוב עם לימודיי במכון אדלר, הביאו אותי להתמקד בשנים האחרונות באימון והדרכת הורים, במיוחד הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

בסוף אפילו יצא מזה ספר.

אני מאמינה גדולה שאפשר גם וגם, ושואפת תמיד ל-win win. שמחה בחלקי רוב הזמן וחושבת שאם כל אחד יעשה כמיטב יכולתו, יהיה פה ממש טוב.